Tag Archives: חוצפה סטודיו

המותגים הגדולים עושים סנאפצ’ט

מזל טוב: לרשתות החברתיות יש אחות קטנה ומטריפה והיא הולכת לשגע אתכם…


 

את השם אתם כבר בטח יודעים, אפילו את המין (בכל זאת, אפליקציה…) – אבל מעבר לזה אינכם יודעים דבר על האחות הקטנה שנולדה למשפחת הרשתות החברתיות? זה הזמן להגיד שלום לשובבה הקטנה, הסנאפצ’ט, שהולכת לסובב לכולכם את הראש. אל תרגישו רע: זה קורה בכל העולם, וממש עכשיו. תחזיקו חזק


זה נדמה כאילו היא נולדה ממש אתמול (טוב, מקסימום לפני שבוע), אבל בתכלס היא נמצאת כאן מאז 2011. זה נדמה כאילו עד לפני חודש העולם הסתדר בלעדיה, אבל היום כולם מדברים עליה ועל הדברים הנפלאים שהיא עושה, כמו הורים גאים ומציקים. לעזאזל, נדמה כאילו רק לפני יומיים היא עוד זחלה, ותראו כמה היא גדלה כבר.
זוהי סנאפצ’ט. 100 מיליון משתמשים כבר יש לה -והיא עוד לא הגיעה לגיל ההתבגרות.


אז מה היא סנאפצ’ט? היא בדיוק הדבר הזה שכולכם כבר בטח תהיתם לגביו בעבר, במסגרת השאלה ‘אז מה יבוא אחרי פייסבוק?’. כי לאט לאט, מתברר שזו הופכת להיות לא רק האפליקציה החמה בעולם הרשתות החברתיות, אלא הדבר שישנה אותו. שוב.
סנאפצ’ט היא אפליקציה לשליחת מסרים, אבל בניגוד לכל מה שהכרתם עד היום – המסרים האלה נעלמים אחרי זמן מוגבל. שלחתם הודעה? היא תיעלם מקסימום אחרי 10 שניות מרגע שהנמען שלכם צפה בה. סיפרתם ‘סיפור’ (אחד מהפיצ’רים המגניבים של האפליקציה)? יש לצופים שלכם 24 שעות לראות אותו. לא הספיקו? חבל. מאוחר מדי.


הכי אותנטי שיש היום – וללא התחייבות

 

מה שבאמת מציעה האפליקציה הזו הוא כלי ליצירת תוכן אותנטי ומידי, בלי עריכות ובלי להתחרט (כמעט). הרי הדבר הכי חשוב הכי מרכזי בה הוא אותו מכשיר שאפשר ללכוד באמצעותו קטעים מהמציאות – קטעים ‘קפואים’ או כאלו שממש זזים לכמה שניות.
נו, מצלמה.
כן. ככה קוראים לזה.


המצלמה היא הדבר הראשון שתפגשו כשתפעילו את סנאפצ’ט, ולא במקרה: היא נועדה לגרום לכם לייצר תוכן ברגע, בלי לחשוב, בלי לסנן ובלי לייפות את המציאות. ככה, לפנים. ואם חשבתם שעד היום פייסבוק הייתה הכלי הטוב ביותר ליצירת קשר ישיר עם הסביבה, ואם חשבתם שטוויטר הכי יעילה בהעברת מסרים מהירים בזמן אמת – תחשבו שוב. האחות הקטנה והשובבה טורפת את הקלפים. וטורפת את כולכם.
סנאפצ’ט גורמת בימים אלו למהפכה. היא מזמינה אנשים לייצר תוכן בכמויות (ב-2015 כבר נצפו שישה מיליארד סרטונים בכל יום דרך האפליקציה), באותו רגע, ולשתף אותם לחברים; היא מאפשרת לכל אדם לעשות זאת כשהוא יודע שהתוכן הזה הרבה פחות מחייב, כי הלו, תבינו – התוכן הזה נמחק תוך יום לכל היותר; והיא מזמינה מותגים לעשות בעזרתה דברים משוגעים שלא יכלו לעשות קודם.
והנה אנחנו מגיעים לעניין שלשמו התכנסנו כאן.


כן, כן. גם הסנאפצ’ט הופכת לפלטפורמה שיווקית מבוקשת. כמה מבוקשת? בזמן שאתם מתעכבים על קריאת השורות האלה, עוד מותג השיק קמפיין מעניין בסנאפצ’ט. ועוד אחד. ועוד אחד. אתם עוקבים?
כי שוב, האחות הקטנה והחצופה הזו מציעה את הקשר הכי ישיר היום בין המשתמשים, או במקרה שלנו – בין המשתמש לבין המותג שהוא צורך. אז חברה אחת לוקחת את הצרכנים שלה ממש אל מאחורי הקלעים של העשייה, השנייה לוקחת אותם למסע פרטי שכל כולו סיפור אחד ארוך על יצירת מוצר כלשהו והשלישית פשוט מזמינה אותם ליצור תמונות משוגעות ולזכות בפרסים. ככה, כי סנאפצ’ט היא גם שטותניקית.
מה, לא ידעתם?


אז כדי שתבינו במה מדובר, הנה כמה דוגמאות מעניינות:


חברת דאנקנ’ דונאטס הזמינה את לקוחותיה להעלות תמונות סנאפצ’ט בסניפים השונים שלה, ולזכות בקפה בחינם. וזה עבד:

איך מקדמים משקה חדש של פפסי? ניחשתם נכון – נותנים ללקוחות להעלות תמונות מעניינות (מישהו אמר שטותיות?) שקשורות למשקה. והרמז הוא… דובדבן:

מקדונלד’ס השיקה סדרת ‘מדבקות’ סנאפצ’טיות שמצטרפות לתמונה, כשהלקוח נמצא בקרבת הסניפים שלה:

ואפילו קוקה קולה ישראל הצטרפה לחגיגה, עם סנאפצ’טים של לקוחות לקראת פסטיבל סאמר לאב (פשוט תדפדפו בתמונות בעמוד הפיייסבוק שלה ותבינו הכול):

אז אתם הבנתם את זה?
סנאפצ’ט, עוללה קטנה שרק לפני שנייה עוד עשתה פיפי בחיתול, עומדת לעשות בית ספר לנו ולכל הרשתות החברתיות הקיימות היום. זה הזמן ללמוד אותה, ולהבין איך להפיק ממנה תועלת באמת.


ולקראת סיום, רק בקשה אחת:
בחייאת, בלי פרצופים של כלבלב או קיא בצבעי הקשת.
זה לא מקדם אותנו לשום מקום...

מצחיק יותר, סקסי יותר – וטעים יותר: על קריאייטיב בשירות האוכל

אוכל הוא צורך? בטח. אנחנו חייבים לאכול כדי לחיות? ברור. אז למה לעזאזל יש כל כך הרבה פרסומות שמשכנעות אותנו לאכול? כי אוכל הוא גם אופנה. ותרבות. וסמל סטטוס. כי לאכול זה כיף. ומה עוד יותר כיף? לפגוש פרסומות כל כך יצירתיות שבא לאכול אותן. וכאלו יש המון. אז בקיצור, תתכוננו: אתם הולכים לצאת מפה רעבים


אפשר להגדיר את האוכל שאנו אוכלים כצורך. אני רעב – משמע אני רוצה לאכול. אכלתי? אני כבר לא רעב. אפשר להמשיך הלאה. אבות אבותינו הקדמונים (אלו עם ה’הומו’ בהתחלה) כנראה אכלו בדיוק מהסיבה הזו: כדי לשבוֹע. הם לא התענגו על האוכל, לא החליפו מתכונים עם השכנים ולא העלו תמונות של מעשה ידיהם להתפאר אל האינסטגרם. אכלו, שבעו והמשיכו הלאה.


 

היום הכול נראה אחרת: אוכל הפך לבילוי, אנחנו מתייחסים אליו כמו לתרבות ומתנהגים בדיוק לפי כללי הטקס, בלי לשאול בכלל. כן, אפשר להגיד שזאת דת. דת של אניני טעם ומיטיבי לעיסה. ולא לשכוח לתעד הכול באינסטוש.


כשמסתכלים ככה על תרבות האוכל שלנו כפי שהיא היום, מבינים למה כמעט כל פרסומת שנייה שניתקל בה היא פרסומת על אוכל. אין מה לעשות: האוכל הוא המון בשבילנו היום, והוא נמצא בראש כמעט בכל שנייה מחיינו. כמו סקס אצל גברים, כמו קניות אצל נשים. אוכל הוא הנאה. אוכל הוא תענוג. וכולנו רוצים לקחת בזה חלק.


הפרסומות לאוכל היו פה כבר מזמן והצטרפו לחגיגה לפני שנים – כי פרסומאים יודעים תמיד מה טוב לנו. ומה הן מציעות? עוד ועוד אפשרויות, פיתויים שלא נגמרים ומסרים שמשגעים את בלוטות הטעם. זה כבר הפך לטירוף: מרוב פרסומות אנחנו רוצים לאכול גם כשאנחנו לא רעבים, ‘דוחפים’ אוכל בכמויות גם כשאין בזה שום צורך ובטוחים שכל ביס הוא גן עדן. בכל דקה. בכל רגע ביום. הבשורה הטובה היא שנמצאה האשמה במצב הזה: היצירתיות. הבשורה הרעה: אנחנו נמשיך לאכול. ולאכול. ולאכול.


פרסומות האוכל של היום הן כנראה הדבר הכי יצירתי שתפגשו. אולי כי אנחנו אוהבים ‘לשחק’ עם האוכל שלנו ולהמציא אותו מחדש, ואולי כי קופירייטר רעב – אבל ממש רעב – הוא באמת קופירייטר מוצלח. בכל מקרה השורה התחתונה היא אינספור פרסומות מוצלחות שיגרמו לכם לרצות לאכול בכל מצב.


הדוגמאות שתראו כאן הן כלום לעומת מה שמסתובב ברשת. מומלץ לפנות כמה דקות ולהתענג. ובינתיים, הנה כמה טובות במיוחד:


פרסומת לקניון בדנמרק שמשלב בין חנויות אופנה לחנויות אוכל (אם תלחצו על התמונה תוכלו לראות את כל הדוגמאות של סדרת הפרסומות הגאונית הזו):



דרך גאונית להסביר לנו שאפשר להכין בקלות אוכל טוב וטעים, כמו של אמא:

וככה מוכרים עוגיות OREO בדרום קוריאה:


אחרי הפרסומת הזו של דוריטוס, לא תראו באותה צורה את המושג ‘ללקק את האצבעות’. נא להתכונן מראש:


נגיד תכלס? אפשר להמשיך עם הדוגמאות עוד שנתיים ברציפות, אבל המסר כבר ברור: איכשהו, הקופירייטרים של חברות המזון מקבלים מוזה בדיוק בזמן הנכון ועולים על רעיונות יצירתיים כל כך שאפשר להשתגע (בעיקר מרעב).


אז עכשיו, כשאתם מבינים איך אפשר לעשות פרסומות יצירתיות בטירוף, שמושכות כל אחד ומציעות לא רק טעם אלא גם חוויה (ואפילו חיוך), נשארה לכם רק ברירה אחת: לאכול, וכמה שיותר מהר. כי הקיבה ריקה, הגוף זועק לעזרה והריר כבר נוטף.


זה זמן האוכל (שוב)!

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out LoudPress Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out LoudPress Enter to Stop Reading Page Content Out LoudScreen Reader Support