צילום ב360 מעלות

את טכנולוגיית הצילום ב-360 מעלות כבר כולנו מכירים, פחות או יותר, מאז שנכנסה לפייסבוק

באמצע 2016. אבל ידעת שאפשר להשתמש בטכנולוגיה הזו גם למטרות פרסומיות? ‘המומחים’ טוענים שהיא תהפוך בקרוב לאחד האמצעים השיווקיים החזקים ביותר, ושהיא עוד תסובב את הראש לכולם. אז איך אתה תעשה את זה? הכי פשוט   שתסתכל סביבך. זה כבר יבוא

 

מכיר את אלו שעומדים כמו היצורים המוזרים ביותר בטבע, מסתובבים סביב עצמם עם הטלפון מורם למעלה ומצלמים באדיקות מטרידה -כאילו עוד רגע הם זוכים בפרס העשור על תמונת נוף פנורמית? אז תתרגל: אתה הולך לראות את זה יותר ויותר. ככה זה כשפייסבוק נתנה רשמית את האות לכניסתם של צילומי ה-360 מעלות לחיינו.
אין, לא עוזב אותנו לרגע הצוקי הזה.

אז עוד ועוד ‘יצירות’ ב-360 מעלות נכנסו לפיד שלנו ולחיינו בשנה האחרונה, והן ימשיכו להראות נוכחות כאן בשנים הקרובות לפחות. מציק? מטריד? אולי מנקודת מבטו של האדם הפרטי. מהזווית העסקית הטכנולוגיה הזו יכולה להפוך לכלי שיווקי אדיר. כי כמו שכל ילד בן 15 יכול לצלם את עצמו ב-360 מעלות – ואלוהים יודע למה מאפשרים לזה באמת לקרות – כך יכול לעשות כל בעל עסק. וזה גאוני, לא פחות.


  לתת ללקוח הרגשה שהוא חלק מהותי מהחוויה

 

תחשוב על זה: טכנולוגיית ה-360 מעלות מאפשרת לך לשנות לגמרי את כל מה שהלקוח שלך התרגל לקבל ממך. במקום תמונה או וידאו מזווית אחת בלבד, לפתע הוא יוכל ליהנות מתוכן שמספק לו את התמונה הרחבה ביותר אי פעם. לא עוד תמונות שמראות מה קורה מול המצלמה בלבד, אלא גם כאלו שמגלות מה קורה מאחורה, מהצדדים, ואפילו מלמעלה ומלמטה. עבור עסקים, ובעיקר כאלו שמתרכזים בחזות ובנראוּת, זאת מתנה משמיים.

רק תחשוב כמה יכול להרוויח מהעניין בעל מועדון ריקודים, מנהל של היכל מופעים או אפילו בעליו של לונה פארק. הם הרי יכולים להשקיע שעות בתצלומי ‘אווירה’ או בווידאו מושקע, אבל רק תצלום של 360 מעלות יעביר לגולש את החוויה במלואה -מכל זווית שירצה – כאילו היה שם באמת. תוסיף לזה את העובדה שהגולש הוא זה שבוחר את הזווית שממנה ירצה להסתכל על העסק שלך, וקיבלת מתכון מושלם למוצר שיווקי יעיל, כזה שנותן ללקוח שלך את ההרגשה שהוא ורק הוא מרכז העניינים – וזה ממש לא משנה במה אתה עוסק.
טכנולוגיית ה-360 מעלות מגשימה את חלומו של כל לקוח, ושל כל בעל עסק באשר הוא. גם אתה רוצה אחת כזאת. סמוך עליי.


לצלם ב-360 מעלות 365 ימים בשנה


אין גבול למה שאתה יכול ליצור בעזרת טכנולוגיית ה-360 מעלות. יודע מה? זה אפילו גדול יותר מזה, כי כמעט כל וידאו או סטילס שתצלם בדרך הזו יהפוך אוטומטית למושך ולמעניין. יש כאלו שמדווחים כבר היום על צפייה גדולה פי כמה בחומרים שצולמו ב-360 מעלות, בהשוואה לתכנים ה’רגילים’. זה פאקינג לוהט.

אז איך עושים את זה? איך הופכים את הצילום ב-360 מעלות למשהו חריף באמת?
אפשר לעשות את זה פשוט: לצלם את המוצר ב-360 מעלות, ככה שהלקוח יוכל להתרשם מהמראה שלו מכל זווית. וואללה נחמד. אבל אתה לא רוצה להישאר באזור הפשוט. אתה רוצה לצאת חריף מכל הכיוונים.
כמה דוגמאות מעולות ימחישו לך איך עושים את זה בצורה מושלמת:


נכון הפתיח של משחקי הכס? אז קבל אותו ב-360 מעלות (כמו 13 מיליון צופים אחרים שכבר השתגעו מהפיצ’ר הנהדר הזה):
https://www.facebook.com/GameOfThrones/videos/10153647535247734

המחווה של ברצלונה לאגדה בשם יוהאן קרויף, שנעשתה בעקבות מותו וממחישה את העוצמה שלו, של האצטדיון ושל טכנולוגיית הצילום ב-360 מעלות:
https://www.facebook.com/fcbarcelona/videos/10154286379954305

זוכר שדיברנו על מופעים מצולמים ב-360 מעלות? קבל אחד כזה מקרנגי הול, אחד מאולמות המופעים המפורסמים בעולם:

רוצה גם אחד מישראל? יאללה. הוט ורונאלדו ממחישים איך עושים את זה נכון גם בארץ:

אתה הבנת את זה ברוך?

צילומי ה-360 מעלות מאפשרים לך ליצור עולם חדש, שידבר אל הלקוחות שלך בדרך אחרת, כמו שאף אחד אחר לא דיבר אתם עד היום. כל מה שאתה צריך זה קצת יצירתיות וראייה (בזווית) רחב ואתה כבר בכיוון הנכון.
ושלא יעוף לך הראש, כן?

המותגים הגדולים עושים סנאפצ’ט

מזל טוב: לרשתות החברתיות יש אחות קטנה ומטריפה והיא הולכת לשגע אתכם…


 

את השם אתם כבר בטח יודעים, אפילו את המין (בכל זאת, אפליקציה…) – אבל מעבר לזה אינכם יודעים דבר על האחות הקטנה שנולדה למשפחת הרשתות החברתיות? זה הזמן להגיד שלום לשובבה הקטנה, הסנאפצ’ט, שהולכת לסובב לכולכם את הראש. אל תרגישו רע: זה קורה בכל העולם, וממש עכשיו. תחזיקו חזק


זה נדמה כאילו היא נולדה ממש אתמול (טוב, מקסימום לפני שבוע), אבל בתכלס היא נמצאת כאן מאז 2011. זה נדמה כאילו עד לפני חודש העולם הסתדר בלעדיה, אבל היום כולם מדברים עליה ועל הדברים הנפלאים שהיא עושה, כמו הורים גאים ומציקים. לעזאזל, נדמה כאילו רק לפני יומיים היא עוד זחלה, ותראו כמה היא גדלה כבר.
זוהי סנאפצ’ט. 100 מיליון משתמשים כבר יש לה -והיא עוד לא הגיעה לגיל ההתבגרות.


אז מה היא סנאפצ’ט? היא בדיוק הדבר הזה שכולכם כבר בטח תהיתם לגביו בעבר, במסגרת השאלה ‘אז מה יבוא אחרי פייסבוק?’. כי לאט לאט, מתברר שזו הופכת להיות לא רק האפליקציה החמה בעולם הרשתות החברתיות, אלא הדבר שישנה אותו. שוב.
סנאפצ’ט היא אפליקציה לשליחת מסרים, אבל בניגוד לכל מה שהכרתם עד היום – המסרים האלה נעלמים אחרי זמן מוגבל. שלחתם הודעה? היא תיעלם מקסימום אחרי 10 שניות מרגע שהנמען שלכם צפה בה. סיפרתם ‘סיפור’ (אחד מהפיצ’רים המגניבים של האפליקציה)? יש לצופים שלכם 24 שעות לראות אותו. לא הספיקו? חבל. מאוחר מדי.


הכי אותנטי שיש היום – וללא התחייבות

 

מה שבאמת מציעה האפליקציה הזו הוא כלי ליצירת תוכן אותנטי ומידי, בלי עריכות ובלי להתחרט (כמעט). הרי הדבר הכי חשוב הכי מרכזי בה הוא אותו מכשיר שאפשר ללכוד באמצעותו קטעים מהמציאות – קטעים ‘קפואים’ או כאלו שממש זזים לכמה שניות.
נו, מצלמה.
כן. ככה קוראים לזה.


המצלמה היא הדבר הראשון שתפגשו כשתפעילו את סנאפצ’ט, ולא במקרה: היא נועדה לגרום לכם לייצר תוכן ברגע, בלי לחשוב, בלי לסנן ובלי לייפות את המציאות. ככה, לפנים. ואם חשבתם שעד היום פייסבוק הייתה הכלי הטוב ביותר ליצירת קשר ישיר עם הסביבה, ואם חשבתם שטוויטר הכי יעילה בהעברת מסרים מהירים בזמן אמת – תחשבו שוב. האחות הקטנה והשובבה טורפת את הקלפים. וטורפת את כולכם.
סנאפצ’ט גורמת בימים אלו למהפכה. היא מזמינה אנשים לייצר תוכן בכמויות (ב-2015 כבר נצפו שישה מיליארד סרטונים בכל יום דרך האפליקציה), באותו רגע, ולשתף אותם לחברים; היא מאפשרת לכל אדם לעשות זאת כשהוא יודע שהתוכן הזה הרבה פחות מחייב, כי הלו, תבינו – התוכן הזה נמחק תוך יום לכל היותר; והיא מזמינה מותגים לעשות בעזרתה דברים משוגעים שלא יכלו לעשות קודם.
והנה אנחנו מגיעים לעניין שלשמו התכנסנו כאן.


כן, כן. גם הסנאפצ’ט הופכת לפלטפורמה שיווקית מבוקשת. כמה מבוקשת? בזמן שאתם מתעכבים על קריאת השורות האלה, עוד מותג השיק קמפיין מעניין בסנאפצ’ט. ועוד אחד. ועוד אחד. אתם עוקבים?
כי שוב, האחות הקטנה והחצופה הזו מציעה את הקשר הכי ישיר היום בין המשתמשים, או במקרה שלנו – בין המשתמש לבין המותג שהוא צורך. אז חברה אחת לוקחת את הצרכנים שלה ממש אל מאחורי הקלעים של העשייה, השנייה לוקחת אותם למסע פרטי שכל כולו סיפור אחד ארוך על יצירת מוצר כלשהו והשלישית פשוט מזמינה אותם ליצור תמונות משוגעות ולזכות בפרסים. ככה, כי סנאפצ’ט היא גם שטותניקית.
מה, לא ידעתם?


אז כדי שתבינו במה מדובר, הנה כמה דוגמאות מעניינות:


חברת דאנקנ’ דונאטס הזמינה את לקוחותיה להעלות תמונות סנאפצ’ט בסניפים השונים שלה, ולזכות בקפה בחינם. וזה עבד:

איך מקדמים משקה חדש של פפסי? ניחשתם נכון – נותנים ללקוחות להעלות תמונות מעניינות (מישהו אמר שטותיות?) שקשורות למשקה. והרמז הוא… דובדבן:

מקדונלד’ס השיקה סדרת ‘מדבקות’ סנאפצ’טיות שמצטרפות לתמונה, כשהלקוח נמצא בקרבת הסניפים שלה:

ואפילו קוקה קולה ישראל הצטרפה לחגיגה, עם סנאפצ’טים של לקוחות לקראת פסטיבל סאמר לאב (פשוט תדפדפו בתמונות בעמוד הפיייסבוק שלה ותבינו הכול):

אז אתם הבנתם את זה?
סנאפצ’ט, עוללה קטנה שרק לפני שנייה עוד עשתה פיפי בחיתול, עומדת לעשות בית ספר לנו ולכל הרשתות החברתיות הקיימות היום. זה הזמן ללמוד אותה, ולהבין איך להפיק ממנה תועלת באמת.


ולקראת סיום, רק בקשה אחת:
בחייאת, בלי פרצופים של כלבלב או קיא בצבעי הקשת.
זה לא מקדם אותנו לשום מקום...

וידאו בפיסבוק

הווידאו הרג את כוכב הרדיו?

הוא כבר מזמן משוטט ברשתות החברתיות

בשורה חדשה הגיעה לאחרונה למחוזותינו היישר ממשרדיו המתוקתקים של צוקי, מארק צוקרברג הגדול: מעתה, כל אחד ואחד מאִתנו יכול להופיע בשידור חי בפייסבוק! אולי זה נשמע כמו עוד פיצ’ר לילדים מחוצ’קנים ולנערות מתבגרות, אך כמו כל חידוש בעולמו של הצוקי, גם כאן תוכלו להפיק מזה תועלת שיווקית. אז שבו, תנו את המראה הכי יפה שיש לכם והתחילו לשדר לעולם. אומרים שזה עוד ישתלם לכם, ובגדול


 

הווידאו נמצא אִתנו עוד משנות ה-70 וה-80, כשעוד היינו רואים סרטים בקלטות ושוברים את הראש איך מחברים את המכשיר הזה לטלוויזיה, לעזאזל. אך מאז עברו הרבה מים בירקון, והווידאו הפך להיות משהו אחר: פורמט תוכן מבוקש ויוקרתי, בעולם שבו תמיד מחפשים איך ליצור משהו חדש. ממכשיר שאפשר לראות בו סרטי קולנוע (ותצלומים משובשים להחריד מהחתונה של הדודה), הפך הווידאו לכלי חשוב להעברת מסרים. ועכשיו? עכשיו הבחור הזה עולה מדרגה, ואולי הופך רשמית לתוכן החשוב ביותר בחיינו.


איך זה קרה? הכול בזכות צוקי שהחליט שגם לעם היושב בציון (טוב, ובכל העולם) מגיע שידור חי משלו. מעכשיו, כל אדם שיש לו פייסבוק, כלומר כל אחד ואחת מאִתנו, יכול לשדר ‘חי’ דרך הפייסבוק שלו כל דבר שהוא רוצה. וזה דבר ממש נחמד עד שמגלים את הפוטנציאל השיווקי שלו. כי אז זה הופך ממשהו נחמד למפלצת דו-ראשית שתאכל את כולנו. או פשוט כזו שתתחיל למכור ולמכור ולמכור ביג טיים.


להגיע הכי קרוב שאפשר


הקונספט של השידור החי הוא פשוט לגמרי: להעביר את מה שאתם, בלי שום פילטרים. אפשר תמיד לעצור ולשאול: למה שאדם מסוים ירצה לחשוף את עצמו בלי פילטרים? והתשובה: כי הוא יכול.


אם ניקח את זה לעולם העסקים, הרי שכל בעל עסק רוצה להתקרב כמה שיותר אל הלקוח שלו – וברוב המקרים גם להיפך. כששני הצדדים מחפשים את הקרבה, רוצים לדעת יותר על הצד השני ולשתף אותו כמה שיותר, חשיפה היא המפתח. ושידור חי, חברות וחברים, הוא בהחלט החור הנכון למפתח הזה.


תחשבו על שידור חי שמציג לאנשים את ‘מאחורי הקלעים’ של הופע רק שהמצלם הוא האומן עצמו; תחשבו על ראש ממשלה שמשדר בשידור חי, ממקור ראשון, פגישה חשובה עם מנהיג אחר; תחשבו על חברה לייצור ממתקים שלוקחת את הצופים שלה לסיור במפעל, ומראה להם איך מיוצר הממתק שהם הכי אוהבים. וכל זה בלי פילטרים, בלי עריכות, בלי תיקונים. חי, כאן ועכשיו.


מרגש, לא?


בעיקר נכון שיווקית.


כמה דוגמאות – חלקן מסחריות ‘עד העצם’ ואחרות פרטיות לגמרי יוכלו לתת לכם טעימה ממה שהכלי החדש הזה יכול ליצור:


כוכב כדורסל אחד, סי.ג’יי מקולום, מראיין כוכב-על אחר, סטף קרי, בשידור חי. אין סיכוי שיצא מזה משהו משעמם:

https://www.facebook.com/nba/videos/vb.8245623462/10154061594178463/?type=2&theater



מקדונלד’ס בשידור חי לא שגרתי, לכבוד יום ההמבורגר הלאומי:

https://www.facebook.com/McDonaldsUS/videos/vb.50245567013/10153531626362014/?type=2&theater


צוקי שלנו, הוא ולא אחר, בשיחה משותפת עם אסטרונאוטים של נאס”א, אשר עונים לשאלות הגולשים – בשידור חי כמובן:

https://www.facebook.com/zuck/videos/vb.4/10102866910495181/?type=2&theater


שידור חי ותמים למדי שביצעה אישה לאחר רכישת מסכה של צ’ואי צ’ובאקה, וכמו שאומרים – “שברה ת’רשת”:

https://www.facebook.com/candaceSpayne/videos/vb.1245618915/10209653193067040/?type=2&theater


אלו כמובן רק כמה דוגמאות קטנות למה שאפשר לעשות עם כלי הווידאו הפייסבוקי והחביב, שיכול להפוך כאמור למפלצת שיווקית של ממש. לא מדובר בעניין מורכב במיוחד, ולא צריך להשקיע כאן יותר מדי, אבל כן כדאי לבדוק טוב-טוב מה קורה סביבכם תוך כדי (“אבא, אל תסתובב לי כאן בתחתונים עכשיו!”).


בכל זאת, שידור חי וזה…

פרסום בעזרת מציאות מדומה

פרסום בעזרת מציאות מדומה?
הגיע הזמן להתעורר – החלום כבר ממש כאן!

‘לטייל’ בעולם כשאתה נמצא בכלל בבית; לשחק על כר הדשא גם אם אתה לא באמת שחקן מקצועי; לשוטט בין מדפי הסופר בלי להיות של בכלל; ולהציג את העסק שלך ללקוחות בצורה המוחשת ביותר – בלי להיפגש אִתם. נשמע לך כמו מדע בדיוני? הגיע הזמן שתתעורר: המציאות המדומה הולכת להיכנס בכל הכוח אל עולם הפרסום, וכולם הולכים להרוויח מזה


אם יש משהו שכולנו אוהבים – זה לחלום. להתנתק מהיומיום, לצלול לתוך עולם שלא באמת קיים ולהיות מה שתמיד רצינו להיות. אז מה אם בסוף מתעוררים ומגלים שכל זה לא קרה באמת? החלום עצמו הוא הקטע כאן, ותקשיבו – זה חתכת כיף גדול.
הכיף הגדול הזה הוא בדיוק מה שמניע את המציאות המדומה. כי ואללה, אם אנחנו כל כך נהנים לחלום, למה שלא נעשה את זה גם כשאנחנו ערים לגמרי?


לא. זה ממש לא מה שהיה כאן לפני עשרים שנה


זה הזמן שבו קמים כל אלו שבילו מול המחשבים כבר כשהיו כאלו בשנות ה-90 (מי אמר חנונים? מי?) ואומרים: המציאות המדומה הייתה כאן כבר לפני שנים, אז למה לקשקש שוב על משהו שכבר אז לא הצליח? ובכן חובבי מחשבים ותיקים ויקרים (וחנונים) – זה ממש לא דומה לזוועה שהכרתם אי שם לפני שנות דור. היום המצב שונה. למה? כי היום המציאות המדומה – בואו נסכם שנקרא לה מעכשיו VR, כי זה יותר קצר ויותר מגניב – מסתערת על עולם הפרסום. זה למה.


אם אתם עדיין בעיצומו של החלום ההוא מהלילה, נעדכן אתכם: המציאות המדומה – סליחה, ה-VR – היא הדבר החם היום בעולם הטכנולוגי. משקפי מציאות מדומה מיוצרים כמו גרביים ונחטפים כמו לחמניות חמות. החברות הגדולות בעולם מייצרות אותם, ושורה ארוכה של סטארט-אפים כבר עובדת על הפיתוח הבא בתחום. וכל זה מסיבה אחת פשוטה: כי סוף סוף הדבר הזה הפך להיות רווחי. כן, גם בעל עסק יוכל בעתיד הקרוב להרוויח מזה – ומה אתם יודעים, אפילו הלקוחות שלו.
מזניב.


ה-VR הפכה בשנים האחרונות להרבה יותר נגישה, ואנשי הפרסום יודעים את זה טוב מאוד. הם יודעים שממש בקרוב כל בעל עסק יוכל להשתמש בה כדי לספק ללקוח חוויה שהוא ממש לא הכיר עד היום. מה למשל? חִשבו על בעל חנות בגדים שמזמין את הלקוח לסיור בחנות, בלי להיות שם בכלל. דמיינו חברת טיולים מאורגנים שמציגה למטייל את אפריקה מקרוב, גם אם אין לו דרכון. תארו לעצמכם קבוצת כדורגל שמזמינה אוהד מושבע לשחק על כר הדשא באצטדיון הביתי שלה, גם אם הוא סובל כבר שנים מפחד ממקומות פתוחים.
דמיינו, התחילו לחלום ואל תתעוררו. כי זה כבר ממש כאן.


המומחים (לא ברור מי אלה, אבל זה תמיד מרשים לפתוח ככה פסקה) טוענים שה-VR תהפוך בקרוב לכלי המבוקש ביותר בעולם הפרסום, ותשנה אותו לגמרי. לא צריך להתאמץ יותר מדי כדי לחשוב כיצד זה ייראה. כבר אספנו כמה דוגמאות חמות מהתנור:


מסע הקניות המדומה של חברת קוקה קולה:


חוויית פורנו (!!) ב-VR של אתר PornHub (ולא, אנחנו ממש לא מעודדים את זה…):


ערוץ דיסקברי וטיול ה-VR שלו באפריקה:


MSNBC והכניסה (הוירטואלית, לא לדאוג) לכלא – במסגרת הסדרה המצליחה Lockup:


ומשחק כדורסל עם שידורים חוזרים ב-360 מעלות:


גם לכם זה סובב ת’ראש?
אין ספק שזו רק ההתחלה.
ה-VR הולך לשנות את המציאות (המדומה) של עולם הפרסום.

יש לך את זה ביותר נורא? יופי! גם קמפיין כושל יכול להפוך להצלחה מסחררת

כישלונות? קורה לכולם. שגיאות? כן, גם זה חלק מהנוף. טעויות מזעזעות? ברוכים הבאים למועדון – כי בעולם הפרסום כל אחד יכול ליפול. אבל אם כבר הגעתם לנקודה שאליה אף אחד לא באמת רוצה להגיע, יש לכם שתי אפשרויות: לקבור את הראש בחול מרוב בושה – או להפוך את הכישלון להצלחה מטורפת. לא אפשרי, אתם אומרים? יש אנשים שכבר עשו את זה לפניכם, ועשו את זה הכי בגדול שיש


בואו נודה בזה, בלי להתבייש: כל החיים שלנו מלאים בכישלונות. זה מתחיל בנכשל הראשון בבית הספר, ממשיך אל האפס העגול שכל אחד מאיתנו יקבל במבחן לא ברור באוניברסיטה, ולא עוצר גם במקום העבודה שלנו ואפילו בחיי המשפחה.


אבל יש כישלונות ויש כישלונות. כמה מהם יסתיימו בנזיפה בלבד (מהבוס או מההורים, תלוי באיזה גיל אתם), כך שהנזק האישי לא יהיה גדול במיוחד. אחרים עוד ילוו אתכם כמה שנים, ואולי גם ישפיעו בצורה כזאת או אחרת על עתידכם. אבל לצד הכישלונות האלה ישנם עוד כמה כישלונות, שמגמדים את כל השאר. כישלונות שההשפעה שלהם כל כך גדולה, שהעוצמה שלהם כל כך חזקה, שהבושה מהם כל כך בלתי נתפסת, עד שתעדיפו לא לשמוע עליהם. או לא להיוולד בכלל. או להיקבר חיים.


זהו? התעוררתם? הקצתם מהסיוט?
יופי. נגבו את הזיעה מהמצח, שתו משהו קר והסדירו את הנשימה. כי גם אותם כישלונות מזעזעים, קולוסאליים, חסרי גבולות, הם כישלונות שאפשר ללמוד מהם. יודעים מה? אפילו כאלו שאפשר להפיק מהם תועלת.
אתם לא צריכים להאמין לזה, אלא פשוט לראות את ההוכחות. הוכחות חותכות, שמגיעות מעולם הפרסום והשיווק – אולי העולם האכזרי והקשה מכולם – ומלמדות דבר אחד: גם מהבור הכי גדול אפשר לצאת. גם מהמכה החזקה ביותר אפשר לקום. גם מהכישלון הגדול, האדיר, העצום והמזעזע ביותר אפשר להתאושש. לא רק להתאושש: גם להרוויח מזה כסף.


זה הרגע שבו אתם אומרים בלי להתבייש שאינכם מאמינים גם למילימטר ממה שנאמר כאן.
זכותכם. אפילו חובתכם.
אבל בשביל זה יש ממצאים. יש ראיות. הכול מתועד, הכול קיים. שחור על גבי לבן. לינקים ועוד לינקים ברחבי הרשת. אז במיוחד בשבילכם, הנה כמה דוגמאות לכישלונות, שערוריות ופאדיחות שדווקא עשו עבודה טובה:


פרצו לכם פעם הביתה? זה בטח לא מרגיש נעים. אבל מתברר שגם על זה אפשר לצחוק, כמו שעשתה מסעדת טאקו (מסעדה מקסיקנית בשבילכם) בלאס וגאס. במקום לבכות וליילל על הקופות הריקות שנשדדו עד הסנט האחרון, החליט בעל המסעדה לשתף את סרטון הפריצה ממצלמות האבטחה – לא לפני שהוסיף לו כתוביות מצחיקות. נכון להיום, יש לסרטון הזה מעל שלושה מיליון צפיות, ולבעלי עצמו – הרבה יותר כסף. ועכשיו גם אתם יכולים להעלות את מונה הצפיות של הסרטון ביוטיוב:


פריצות עושות טוב, כנראה, לבתי עסק מסוימים, אחרת קשה קצת להסביר עוד סרטון מאותו סוג ממש: הפעם זהו סופרמרקט שנופל קורבן לניסיון פריצה, אך בעליו לא רק השתמשו בניסיון הפריצה כדי לפרסם מוצר חדש (פסטרמה עלומה, לא נראית משהו…) – אלא גם צוחקים, ‘על הדרך’, על כישלונו של הפורץ עצמו:

גם פרסומות סקסיסטיות ושוביניסטיות לא עושות טוב, בדרך כלל, למפרסמים. בייחוד לא פרסומות כמו זו של אגאדיר, שעוררה את חמתה של הרשת כולה. אז נכון, הפרסום היה בעיקר שלילי ולא תרם המון, כנראה, לשורת הרווחים של רשת ההמבורגריות (יש האומרים שכן), אבל תחשבו על זה: בזכות אותה מהומה גם אתם בוודאי זוכרים את הפרסומת הזאת, ואִתכם גם יותר ממיליון וחצי איש שנחשפו לקמפיין. קבלו טעימה (תרתי משמע):


ומה בנוגע לפוסט בפייסבוק שמכריז על חנות ספרים שעומדת להיסגר? במקרה של דוד שטין, בעל חנות ספרים מפורסמת בירושלים, פוסט אחד כמעט שינה הכול. אז נכון, החנות לא עמדה להיסגר אלא נמכרה לאדם אחר, אבל שטיין עצמו הודה שאם כל זה היה קורה קודם (והכוונה ב”כל זה” היא ליותר מ-4,000 שיתופים, בין היתר) – אולי הוא לא היה צריך לסגור את החנות בכלל. הנה הסיפור כולו:
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/744/591.html


אם תשאלו בעלי חברת מזון מהו הסיוט הגדול ביותר שלהם, התשובה כנראה תהיה קשורה לבעל חיים, חי או מת, שנמצא באחד המוצרים. ובכן, הסיוט הזה הפך למציאות מבחינת חברת ‘כרמל יבולים’, אבל במקום לעשות פיל מזבוב (או צפרדע במקרה שלנו…) – היא חשבה על תגובה מקורית שעשתה שמות ברשת והביאה, בין היתר, ליותר מאלף שיתופים. הנה התגובה בעמוד הפייסבוק של החברה:


כרמל יבולים


אתם הבנתם את זה?
אז יאללה, חכו לכישלון הבא, חבקו אותו באהבה והפיקו ממנו את המיטב.


ונעבור לברכה הכי רלוונטית כרגע: בהצלחה! 🙂

מצחיק יותר, סקסי יותר – וטעים יותר: על קריאייטיב בשירות האוכל

אוכל הוא צורך? בטח. אנחנו חייבים לאכול כדי לחיות? ברור. אז למה לעזאזל יש כל כך הרבה פרסומות שמשכנעות אותנו לאכול? כי אוכל הוא גם אופנה. ותרבות. וסמל סטטוס. כי לאכול זה כיף. ומה עוד יותר כיף? לפגוש פרסומות כל כך יצירתיות שבא לאכול אותן. וכאלו יש המון. אז בקיצור, תתכוננו: אתם הולכים לצאת מפה רעבים


אפשר להגדיר את האוכל שאנו אוכלים כצורך. אני רעב – משמע אני רוצה לאכול. אכלתי? אני כבר לא רעב. אפשר להמשיך הלאה. אבות אבותינו הקדמונים (אלו עם ה’הומו’ בהתחלה) כנראה אכלו בדיוק מהסיבה הזו: כדי לשבוֹע. הם לא התענגו על האוכל, לא החליפו מתכונים עם השכנים ולא העלו תמונות של מעשה ידיהם להתפאר אל האינסטגרם. אכלו, שבעו והמשיכו הלאה.


 

היום הכול נראה אחרת: אוכל הפך לבילוי, אנחנו מתייחסים אליו כמו לתרבות ומתנהגים בדיוק לפי כללי הטקס, בלי לשאול בכלל. כן, אפשר להגיד שזאת דת. דת של אניני טעם ומיטיבי לעיסה. ולא לשכוח לתעד הכול באינסטוש.


כשמסתכלים ככה על תרבות האוכל שלנו כפי שהיא היום, מבינים למה כמעט כל פרסומת שנייה שניתקל בה היא פרסומת על אוכל. אין מה לעשות: האוכל הוא המון בשבילנו היום, והוא נמצא בראש כמעט בכל שנייה מחיינו. כמו סקס אצל גברים, כמו קניות אצל נשים. אוכל הוא הנאה. אוכל הוא תענוג. וכולנו רוצים לקחת בזה חלק.


הפרסומות לאוכל היו פה כבר מזמן והצטרפו לחגיגה לפני שנים – כי פרסומאים יודעים תמיד מה טוב לנו. ומה הן מציעות? עוד ועוד אפשרויות, פיתויים שלא נגמרים ומסרים שמשגעים את בלוטות הטעם. זה כבר הפך לטירוף: מרוב פרסומות אנחנו רוצים לאכול גם כשאנחנו לא רעבים, ‘דוחפים’ אוכל בכמויות גם כשאין בזה שום צורך ובטוחים שכל ביס הוא גן עדן. בכל דקה. בכל רגע ביום. הבשורה הטובה היא שנמצאה האשמה במצב הזה: היצירתיות. הבשורה הרעה: אנחנו נמשיך לאכול. ולאכול. ולאכול.


פרסומות האוכל של היום הן כנראה הדבר הכי יצירתי שתפגשו. אולי כי אנחנו אוהבים ‘לשחק’ עם האוכל שלנו ולהמציא אותו מחדש, ואולי כי קופירייטר רעב – אבל ממש רעב – הוא באמת קופירייטר מוצלח. בכל מקרה השורה התחתונה היא אינספור פרסומות מוצלחות שיגרמו לכם לרצות לאכול בכל מצב.


הדוגמאות שתראו כאן הן כלום לעומת מה שמסתובב ברשת. מומלץ לפנות כמה דקות ולהתענג. ובינתיים, הנה כמה טובות במיוחד:


פרסומת לקניון בדנמרק שמשלב בין חנויות אופנה לחנויות אוכל (אם תלחצו על התמונה תוכלו לראות את כל הדוגמאות של סדרת הפרסומות הגאונית הזו):



דרך גאונית להסביר לנו שאפשר להכין בקלות אוכל טוב וטעים, כמו של אמא:

וככה מוכרים עוגיות OREO בדרום קוריאה:


אחרי הפרסומת הזו של דוריטוס, לא תראו באותה צורה את המושג ‘ללקק את האצבעות’. נא להתכונן מראש:


נגיד תכלס? אפשר להמשיך עם הדוגמאות עוד שנתיים ברציפות, אבל המסר כבר ברור: איכשהו, הקופירייטרים של חברות המזון מקבלים מוזה בדיוק בזמן הנכון ועולים על רעיונות יצירתיים כל כך שאפשר להשתגע (בעיקר מרעב).


אז עכשיו, כשאתם מבינים איך אפשר לעשות פרסומות יצירתיות בטירוף, שמושכות כל אחד ומציעות לא רק טעם אלא גם חוויה (ואפילו חיוך), נשארה לכם רק ברירה אחת: לאכול, וכמה שיותר מהר. כי הקיבה ריקה, הגוף זועק לעזרה והריר כבר נוטף.


זה זמן האוכל (שוב)!

קום, תעשה סרטונים (ויראליים)! מבצע צוק איתן והיצירתיות ברשתות החברתיות

‘כשהתותחים רועמים, המוזות שותקות’ נו ברור: כשבכל רגע יכולה להיות אזעקה ובכל שנייה אולי ייפול טיל, למי יש בכלל מוזה ליצור משהו? מסתבר שלהרבה אנשים. אחרת, קשה להסביר את השיטפון הוויראלי שהפך כאן עולמות במהלך מבצע ‘צוק איתן’. הפסקת אש או לא הפסקת אש, ‘צוק איתן’ לימד אותנו דבר אחד: כשמדובר בפרסומים וויראליים, המוזות מדברות בלי הפסקה גם כשהתותחים לא נחים לרגע.


את קיץ 2014 כנראה לא נשכח עוד הרבה זמן. מסתבר שמלחמות כבר כן קורות בקיץ, ומסתבר שזה לא ממש נעים לאף אחד. אבל עכשיו, כשמתפוגג לו עשן הקרב (למרות שאף אחד לא מתחייב שהוא לא יחזור כבר היום או מחר…), מסתבר עוד משהו: היינו מאוד יצירתיים במהלך המלחמה הזו. אז נכון, במהלך ‘צוק איתן’ חטפנו על הראש טילים, פיצוצים ואזעקות, אבל גם טונות של חומרים ויראליים, כמה מהם מוצלחים בטירוף. אז מה היה לנו כאן במהלך ‘צוק איתן’? וואו, הרבה מאוד.


הסברה ישראלית? כנראה שיש דבר כזה…


שנים שההסברה הישראלית מקרטעת קשות, כך אומרים. אף אחד בעולם לא באמת יודע מה אנחנו עוברים כאן, ואף אחד כאן לא יודע להסביר לאלו ששם מה הוא באמת עובר. עד שהגיע הפייסבוק ואיתו שלל הרשתות החברתיות – ופתאום ההסברה הישראלית עברה לידיים של התושבים ולא של המדינה או של גורמים רשמיים אחרים. וכמו תמיד בישראל, גם כאן הפעם האזרח הפשוט עשה את זה טוב יותר, בעיקר כי הוא מראה את הזווית האישית, המצחיקה ואפילו ההזויה. כי אין הסברה יותר טובה מכזו שמראה מה באמת הולך כאן. הנה כמה דוגמאות:


מילואימניקים שהכינו במהלך השהות בשטח את הגרסה שלהם ל’רמזור’ של אדיר מילר:


עוד מילואימניקים משקיענים, הפעם עם הגרסה שלהם ל-Because i’m happy:


והנה עוד ‘אזרחית’, הפעם מחו”ל הקומיקאית האמריקאית ג’ואן ריברס שאומרת לכל העולם את דעתה על המבצע והסיבות לו:


אלו רק שלוש דוגמאות מתוך עשרות – שכולן כמובן הפכו ויראליות די מהר ואפילו חצו את הים לאירופה וארה”ב. וזה לא עצר כאן. גם ישראל הרשמית עשתה את שלה למען ההסברה, כשאחד החומרים הטובים הוא סרטון של דובר צה”ל (רציני הרבה יותר מהקודמים, אז נא להתכונן…):


המצב בישראל הגיע כמובן גם לחו”ל, והביא לנו משהו שהרבה אנשים מגדירים כסרטון שמסביר את המציאות כאן בצורה הכי טובה. ומאיפה הוא מגיע? דווקא מרוסיה:


והנה דרך לא שגרתית להמחיש את החיים בישראל לתושבי לונדון:


סערת הפייסבוק מכה גלים


כמובן שאחת הזירות היותר פעילות בזמן המבצע הייתה הפייסבוק. כל אדם שיש לו פרופיל ברשת הזאת, בטח חווה את מאבקי השמאל-ימין הבלתי נגמרים (ובינינו, גם עושים הרבה כאב ראש…), שבכמה וכמה מקרים עברו את הגבול. לא ניגרר כאן למקומות האלה, אבל כן נשתף אתכם בשתי דוגמאות – אחת, מה לעשות, פוליטית, ואילו השנייה כיפית במיוחד – שהפכו ויראליות מאוד והגיעו כמעט לכל מקום.


הראשונה היא העמוד הזה, אשר קורא לגירושה מישראל של אחת מחברות הכנסת היותר קולניות שיש לנו, ח”כ חנין זועבי. כל הסיפור סביבה עד היום לא לגמרי יורד מהכותרות, ולא משנה מה אתם חושבים על העניין, כדאי לכם להציץ בעמוד שכבר הגיע ליותר מ-50K של לייקים ונראה די מושקע:


https://he-il.facebook.com/girush1


השנייה, חביבה (ובטח סקסית) הרבה יותר היא יוזמה שהגיעה בכמה גרסאות במהלך המבצע – חסודות יותר וחסודות פחות. העמוד שנציג לכם כאן מתיימר להיות הרשמי, והגיע ליותר מ-3,000 לייקים בתוך חודש של לחימה. תהנו:

https://www.facebook.com/StillStandingWithIDF


ועכשיו, לכמה מהסרטונים המוצלחים ביותר שנוצרו כפארודיה לסרטון:

השיר בגרסה אקוסטית:


השיר בגרסת ‘מלך האריות’:


ויש אפילו גרסה חסידית:


אז מי שאמר שהמוזות שותקות כשהתותחים רועמים, כנראה לא לקח בחשבון את הרשתות החברתיות (טוב, הן עוד לא היו קיימות בזמנו. נצטרך לסלוח לו). הוויראליות חגגה בצוק איתן והפכה להיות אינטנסיבית בטירוף, מה שכנראה תרם להסברה הישראלית במשהו, אבל בעיקר עזר לכולנו לשכוח לכמה דקות מכל הבלאגן סביבנו. אין תקופה יותר טובה מזו כדי להבין עד כמה וויראליות יכולה לתפוס בגדול ואפילו לשנות מציאות ונקווה שלא נצטרך עוד סבב לחימה כדי לגלות את כל זה מחדש.

להיות וויראלי בחורף? ברור שכן! על קמפיינים, שיווק ופרסום בעונה הקרה

החורף, מבחינת לא מעט אנשים, הוא הזדמנות ‘מצוינת’ להידבק בכל המחלות הידועות לאדם. שפעת, וירוס, סתם הצטננות מעצבנת – תבחרו אתם. אבל דווקא בעונה הקרה, יש לא מעט הזדמנויות לפגוש את המילה ‘וויראלי’ מהצד החיובי שלה. עכשיו תשאלו – איזה צד חיובי יכול להיות למשהו וויראלי? והתשובה: הכל תלוי איפה אתם מחפשים, ובמה אתם מוכנים להידבק. בעולם הפרסום והשיווק, תמצאו לא מעט קמפיינים ויראליים שתשמחו להיחשף אליהם. בלי תרופות ובלי ממחטות לאף.


אומרים שבישראל אין חורף אמיתי. שטויות. במשך שבוע, שבועיים ואולי שלושה אפשר ממש להרגיש כאן את הקור. אם עולים על בניין גבוה. או נוסעים לנופש ברמת הגולן. אבל מבחינת עולם הפרסום, זה לא ממש משנה: הפרסומאים מחכים בכיליון עיניים לרגע בו עמישראל ישלוף מהבוידעם או מהמדפים הגבוהים בארון את המעילים, הצעיפים והכפפות המחממות. כי עבורם, החורף הוא הזדמנות נפלאה להיות יצירתיים באמת. גם אם זה לזמן מוגבל מאוד.


לתת לקור לחדור אל העצמות. ואל התודעה


החורף הוא רגע של שינוי. למשך תקופה מסוימת, קצרה ככל שתהיה, אנחנו מרגישים כאן בישראל את מגעו המנחם (או שלא…) של הקור, נצמדים לתנור המחמם, שותים כוס קפה חמה ולוקחים עוד שלוק הגון ממרק הירקות המסורתי.

בזמן שאנחנו שוקעים לנו מול הטלוויזיה, מתחת לפוך, יש אנשים שממשיכים לעבוד. למעשה, הם עובדים קשה עוד יותר מאשר בימים רגילים. הם מביאים לכם את הקמפיינים של החורף – כי גם כאן בישראל אפשר להרגיש בשינוי שמביאה העונה הקרה לעולם הפרסום. הכל יותר חמים ומשפחתי, קרוב ומחבק, מנחם ואמפתי. ובעידן בו הוויראליות היא הדבר החשוב ביותר מבחינת המפרסם והמשווק הממוצעים, יוצאים כאן דברים לא רעים בכלל.

בעצם, אם חושבים על זה לעומק, לקמפיינים וויראליים יש דווקא סיכוי גדול להצליח בחורף – ולא רק בגלל שאנחנו נוטים להידבק בכל דבר אפשרי בימים האלה: הרצון להישאר בבית כמה שיותר, הבילוי מול המסך (בעבר זה היה מסך הטלוויזיה, היום הסמארטפון כמובן) והנטייה לעשות כמה שפחות, בעיקר כשהגשם יורד בחוץ – כל אלו מבטיחים שהצרכן הממוצע ייחשף ליותר ויותר מסרים. התוצאה ברורה: יותר מסרים, יותר שיתופים. יותר שיתופים, והוויראליות חוגגת. בלי להזדקק לתרופות. בלי לקנח את האף. וויראלי על הצד הטוב ביותר.


לנצל את החורף כמו שצריך


אחרי כל זה, הגיע הזמן להודות באמת: החורף האמיתי נמצא אי שם בחו”ל. אירופה, צפון אמריקה, רוסיה – אלו המקומות שבהם גנרל חורף מחזיק בעשרות עיטורי כבוד ועוז. שם הוא מרגיש בבית ושם הוא זוכה לכבוד מלכים.


האם העניין משליך גם על היצירתיות? ברור שכן. הפרסומות שרוקחים עבורנו משרדי הפרסום שנמצאים מעבר לים, עמוסות בכישרון ובמקוריות מופלאה – ועושות לא פעם חשק לעזוב את הפוך והספה הנוחה (טוב, רק לרגע) ולצאת למסע קניות. המפרסמים במחוזות הקפואים מנצלים את האיכויות של החורף עד הסוף.


רוצים טעימה? הנה כמה דוגמאות לקמפיינים יצירתיים מהעולם, רק מהשנה האחרונה:


תארו לכם קמפיין פרסומי של נבחרת ישראל, אשר קורא לתמוך בחבר’ה שלנו לקראת אולימפיאדת החורף. נשמע הזוי? זה הזמן לשפשף את העיניים ולראות איך זה קורה. רק לפני שתצפו, החליפו את נבחרת ישראל בזו של קנדה…


בבקשה:

יש משהו בעולם האופנה, שהופך את החורף למסקרן במיוחד. הקמפיין הזה של KENZO מדגים לכם עד לאן אפשר להגיע:

KENZO X TOILETPAPER

רוצים להבין מה זה קמפיין יצירתי שמגיע ממש מרחוק? קבלו את הפרסומת הזו, של מכירות סוף עונה ברשת בגדים יפנית:

ועוד אחד מעולם האופנה, של חברת MULBERRY, המתבסס על הספר ‘ארץ יצורי הפרא’ (Where the Wild Things Are) של מוריס סנדק – ועושה את זה בצורה החורפית והקודרת ביותר שיכולה להיות:

Wild Fashion Rumpus - Mulberry Fall 2012 Ad Campaign

יש משהו בעונה הקרה, שקורא לנו לא להישאר לבד. אז הנה פרסומת של דאודורנט AXE, שמתייחסת לזה בצורה הכי טובה שיכולה להיות:

 

אז עכשיו, כשהרוח הקרה מגיעה גם ממסך המחשב שלכם, זה הזמן להכין לעצמכם שוקו חם, להתכרבל ולהתמסר לנוחות המרגיעה של העונה הקרה, כשאתם מבטיחים לא לשכוח: וויראליות בזמן החורף יכולה להיות דווקא יופי של דבר.

כל מה שצריך הוא להיות יצירתיים ולגרום לאנשים לצאת מהבית. את השאר הם יבינו לבד.

הרשת רועשת וגועשת: בחירות 2015 כבר כאן ובכל מקום!

בחירות 2013 היו בחירות של איש אחד, בגדול. יאיר לפיד קוראים לו. יאירק’ה הצעיד את ‘יש עתיד’ ל-19 מנדטים מפוארים, ועל הדרך הפך את החיבור בין אינטרנט לפוליטיקה לדבר הכי טבעי שיש. לקראת מערכת הבחירות הבאה, נראה שכולם מסביב כבר הבינו את הרעיון: בחירות 2015 (לא סיכמנו שכל קדנציה תימשך ארבע שנים!?!) הולכות להתקיים כולן ברשת. תתכוננו – אף אחד לא יוכל להתחמק מזה.


ברכות לשנת 2015 הבאה עלינו לטובה. כל העולם עושה צעדים ראשונים וזהירים אל תוך השנה האזרחית החדשה, אבל במדינה קטנה וזעירה, אי שם בלבנט, נדמה שהכול רועש וגועש, לפחות אם נבדוק את רשת האינטרנט. למה ומדוע? כי בחירות 2015 כבר נמצאות בפתח (עוד שלושה חודשים למנאייק) והפעם, יותר מתמיד, הרשת משחקת כאן תפקיד חשוב. כמה חשוב? בואו נגיד שבלעדיה אין כאן סרט. זו הכוכבת הראשית.


הפוליטיקאים משחקים במגרש הביתי שלנו


במובנים רבים, רשת האינטרנט של היום היא מגרש המשחקים של הציבור. בזכות הרשתות החברתיות יוסי יכול להוציא החוצה את כל מה שרובץ על ליבו, קורל יכולה לזעוק נגד תחלואי העולם ושימי יכול להציק למי שהוא רק רוצה. כי את הנאומים בכיכר החלפנו כבר מזמן בפוסטים וטוקבקים זועמים, ונראה שאנחנו די אוהבים את זה. עכשיו גם הפוליטיקאים רוצים. ואם הם רוצים – הם פשוט עושים. זה הרי כל כך קל…


כך, פתאום אפשר להיתקל במה שלפידנו היקר חושב על מחירי הדיור, בלי לחכות לחדשות של שמונה בערב; כך, אפשר לקרוא את הנאום המלא של ראש ממשלתנו הנצחי, בלי הערות ביניים ובלי קיצורים; כך, כל פוליטיקאי שיש לו מה להגיד לציבור – מלבני דרך גלאון ועד הקולות הצפים – יכול לעשות זאת בלי אמצעי תיווך. ישירות אל הגולשים, בצורה אותנטית ואמיתית ככל האפשר (ולפעמים בתוספת כמה טעויות מביכות שנכנסו כבר מזמן לפנתיאון).


הפוליטיקאים נכנסו רשמית אל המגרש הביתי שלנו, והם שם כדי להישאר. גם אם לפעמים הם ‘זוכים’ לתגובות לא הכי מחמיאות, הרשתות החברתיות הפכו עבורם למגפון החזק ביותר שיש. כל מי שרוצה, יכול להיחשף אליהם בקלות. זה אפילו יותר קל מהצבעה בקלפי.


פוסטים זה לא מספיק.

בשביל קול הבוחר צריך לייצר (תוכן ויראלי)


אז הפוליטיקאים גילו את הרשתות החברתיות. ביג דיל ויופי טופי. מבחינתנו, הצרכנים שלמדו בשנים האחרונות לדרוש ולא רק לקבל בהכנעה, זה לא מספיק. ואם החלטנו שזה לא מספיק – הפוליטיקאים יתאמצו עוד יותר. בכל זאת, כל אחד מאיתנו הוא קול פוטנציאלי בבחירות הקרובות. ובשביל קולות צריך להפוך עולמות.


והרשת אכן מתהפכת. רוגשת, רועשת, תוססת. מאז הפיטורים ההם של לפיד ולבני מהממשלה של נתניהו, הבינו כולם שהבחירות בפתח – והתחילו ‘לפַרפֵר’. בשביל מי? בשבילנו כמובן. כדי לזכות בקול הבוחר שלנו, אותם פוליטיקאים עובדים יום ולילה ויוצרים תכנים ויראליים שכל עכבר רשת היה מתגאה בהם. רוצים לקבל טעימה? הנה כמה מהסרטונים החמים ביותר שנוצרו בתקופה האחרונה סביב בחירות של 2015:


אחד הסרטונים הנצפים עד כה הוא ללא ספק הסרטון של בנט ש’מפסיק להתנצל’:


עוד סרטון שהפך לאהוב מאוד, זכה לשלל גרסאות ואפילו קיבל התייחסות פייסבוקית מטעם הזמרת המקורית, הוא הסרטון בו נתניהו שר את ‘שנדליר’ של סייה. לא כדאי לפספס:


לא רק ביבי יכול ‘להפוך לשיר’ – גם הרצוג:

בפייסבוק, נתניהו הוא המלך הבלתי מעורער של הפוליטיקה, עם יותר ממיליון עוקבים. אבל יש ברשת החברתית גם כמה תופעות שהוא כנראה פחות יאהב – אחת מהן אפשר למצוא בדף ‘מועמדים שעדיפים על ביבי’, עם מעל 16 אלף עוקבים:


https://www.facebook.com/better.than.bb?fref=ts


למרצ יש קמפיין מקורי ומעניין בהחלט, שיצא בעקבות פרשת השחיתות סביב ישראל ביתנו:

הבלתי משוחדים


ואיך אפשר בלי כמה ממים לסיום? טונות של ממים הועלו לרשת בעקבות ההכרזה על הבחירות, והנה שניים מהאהובים ביותר:


  • רז ציפריס מראה שגם נתניהו יודע לעשות Grampy cat:

    נתניהו


  • מבחינת שירה גלזרמן, עוד מערכת בחירות היא ממש כמו לשמוע ש…:

    בוקר טוב


חשיפה מקסימלית ברשת: גם לפוליטיקאים מגיע


אז הפוליטיקאי הממוצע רוצה להגיע אליכם גם דרך הרשתות החברתיות והאינטרנט בכלל. איך בדיוק הוא יכול לעשות את זה בצורה הטובה ביותר? בעזרת מתכון פשוט שכולל כמה צעדים עיקריים:


  • נוכחות רשת קבועה
  • יצירת קשר עם הגולשים (להגיב, לפרגן, ללייקק…)
  • הפצת תכנים ויראליים של הפוליטיקאי עצמו וגם של דברים כלליים (כי צריך להיראות מעודכנים)
  • קיום צ’אטים ושיחות עם גולשים בפייסבוק/טוויטר וכו’
  • שמירה על מידה של רשמיות (בכל זאת מדובר במועמד לכנסת, כן?)

הפעם לא תוכלו להגיד שלא ידעתם…


אז נכון, בהיסטוריה של מדינת ישראל היו לא מעט מערכות בחירות -וגם לא מעט כאלו שפשוט ‘עברו לנו מעל לראש’. אבל עם הנוכחות האדירה הזאת ברשת, כנראה שהפעם איש לא יוכל להתחמק. לא ברור עדיין אם זה דבר טוב או רע, אבל מה שבטוח הוא שעד ה-17 במרץ עוד נקבל לא מעט הפתעות מהפוליטיקאים (היצירתיים בהחלט!) שלנו.


בחירות 2015 הן ללא ספק בחירות מיוחדות, ואם החבר’ה שם בכנסת (ואלו שנמצאים בדרך אליה) ימשיכו להשקיע בכזו צורה, הם בוודאות יצליחו לקושש עוד כמה קולות מתנדנדים. מי יודע, אולי בסוף נקבל מערכת בחירות עם שיעור ההצבעה הכי גבוה שהיה כאן אי פעם. מה שבטוח אם הבחירות היו מתנהלות ברשת, אחוז ההצבעה היה מעל 100% מבלי למצמץ…

בחירות בניחוח חו"ל: אז איך בוחרים היום מעבר לים?

אז בזמן שאנחנו שקועים עמוק בבוץ של בחירות 2015, העולם מסביב ממשיך משום מה להתנהל כרגיל. קצת חוצפה מצדו, לא? אנחנו כאן מתכתשים ונאבקים, מגייסים עוד קול ועוד אחד והוא בשלו. כלום לא מעניין אותו. טוב, אולי יש לזה סיבה: שם, מעבר לים, אין בחירות בעוד כמה ימים. אבל כשיש בחירות החבר’ה האלה הופכים להיות יצירתיים בטירוף, ממש כמה פה. ובעידן של היום, זה אומר אינסוף מטעמים ויראליים שכדאי לכם להכיר ואפילו ללמוד מהם. כי בחירות זה נהדר גם כאן וגם בניכר!


מתרגשים? מתחילים לחוש עקצוצים מוזרים באצבעות של היד בה תחזיקו את המעטפה? מתים כבר לשלשל את קולכם אל הקלפי ולחכות לתוצאות הסופיות? איזה יופי של אזרחים אתם. ממש פאר הדמוקרטיה.


אז עוד כמה ימים כולנו ניהנה מיום שלם של חופש (כי תכל’ס זו הסיבה האמיתית לאהבת הבחירות הפועמת בנו) ונלך להצביע, כמיטב המסורת. נבצע את התפקיד החשוב ביותר שלנו כאזרחים במדינה דמוקרטית ונרגיש שעשינו את שלנו. בגדול.


עכשיו מה הבעיה? שכאן, במדינת ישראל הזערורית והסוערת, אנחנו מרגישים כאילו כל דבר שקורה כרגע קשור בצורה כזו או אחרת לבחירות. אנחנו בטוחים שכל העולם מתעסק בזה, דורשים מכל אדם עם קצת שכל בראש לדבר על זה ומניחים שבגדול, כל יצור חי אוכל את זה לארוחת בוקר וצהרים. אבל אז אנחנו מרימים את הראש, מסתכלים מסביב ונדהמים: העולם ממשיך בשלו.


ולמה לו להמשיך בשלו? הרי כל כך מעניין כאן! טוב, ברור למה: אין שם בחירות. אין סיבה שזה יזיז לו משהו. אבל זה לא שזה ככה כל הזמן: רק תנו להם, לגויים האלה שמעבר לים, את מערכת הבחירות שלהם – ותראו איך פתאום גם הם מתחילים להשתגע, לצאת מהכלים, להרעיד עולמות – ממש כמונו. כי בחירות, חבר’ה, זה עניין שמוציא את המיטב מכולם. פשוט צריך לדאוג שזה יעניין מישהו.


בעולם למדו הרבה פנינו: ויראלי הוא הקלף המנצח


במה שונות הבחירות האחרונות בישראל מאלו שקדמו להן? התשובה ברורה: האינטרנט, ובעיקר הרשתות החברתיות. היום הכול מתנהל במרחב הווירטואלי, ומי שרוצה להיחשף כמו שצריך לעיניו של הבוחר הפוטנציאלי (היי היי – לא במובן הזה…), חייב להשתמש ברשת. כי שם הכול קורה. כבר ראינו איך זה עובד כאן בישראל ועכשיו הזמן לשאול: אז ככה זה גם בחו”ל? גם שם הרשת מתפוצצת בזמן בחירות?

מה ז’תומרת? ברור שכן.


בעצם, אם נהיה לרגע כנים עם עצמנו, אנחנו לא המצאנו כאן כלום. עשו את זה הרבה לפנינו. מערכות בחירות ויראליות היו בחו”ל עוד לפני שיאיר לפיד החליט לעזוב את הכיסא הנוח באולפן הטלוויזיה, עידנים לפני שמר נתניהו הפך להיות מלך הפייסבוק. כי מה שאנחנו עושים כאן, עשו לפנינו כבר מזמן. האם זה טוב יותר? לא תמיד. האם יש מה ללמוד מזה? אוהו, הרבה מאוד.


עכשיו אתם בטח רוצים דוגמאות.


נו ברור. אז בבקשה…


מודעת הבחירות היצירתית הזו מגיעה אלינו מקמפיין בחירות באנגליה – שם מתמודדים עם זרים המהגרים ממדינות אירופה. זאת מודעה שיכולה בקלות להיכנס לקטגורית ה’שנויים במחלוקת’, אבל על דבר אחד ממש אין וויכוח – זה רעיון יצירתי לאללה…



וזו תמונה שמגיעה אלינו מגרמניה, שם בבחירות האחרונות (כמו בכל יום כנראה…) מתעסקים עם הבעיות הכלכליות של מדינות אירופה ופוחדים לטבוע. וכאן, קריקטורה אחת אומרת הכול. מה אתם הייתם עושים? מושיטים יד או לא…?



הקריקטורה הבאה מגיעה מהודו, מהבחירות של 2014, להן הייתה נוכחות אינטרנטית מדהימה. הנה דוגמה אחת- המועמד משמאל, אגב (נרנדרה מודי), גם ניצח בבחירות. מעניין אם זה קשור ליצירתיות של הקמפיין שלו…



אנחנו נשארים באותו אזור ועוברים לאינדונזיה, כי לא בכל יום רואים רעיון כזה: מועמד לנשיאות שהופך להיות דמות במשחק מחשב בסגנון של Flappy Bird. למועמד קוראים ג’וקו וידודו, והבחירות נערכו בקיץ 2014. מי ניצח בבחירות? וידודו כמובן – ובואו נסכם שהרעיון הזה הביא לו בוודאות כמה קולות. כאן תראו רק תמונה מהמשחק, אבל גם היא די משכנעת:

A scene from the Flap Jokowi Man game


גם באוניברסיטאות ובקולג’ים ברחבי העולם יודעים לעשות קמפיינים, והעדות הטובה ביותר לזה מגיעה מ-Royal Holloway, קולג’ בלונדון. שם, סטודנט בשם ג’ייסון מיכאלסקי החליט ליצור סרטון על בסיס השיר המפורסם Thrift Shop, רק כדי לזכות באחד התפקידים באגודת הסטודנטים. עד לכתיבת שורות אלו לא ידוע האם זה עזר לו – אבל את הוויראליות הוא הצליח ליצור בגדול:


ולפני שנסגור את הבאסטה נחזור להודו – כי מה שהלך שם בבחירות האחרונות זה פשוט טירוף (הרשת מלאה בחומרים מהבחירות האלה). אז הפעם אנחנו במחוזות הפרובוקציה, עם דוגמנית הודית (די מפורסמת מסתבר) שמבצעת מחווה לסרט אמריקן ביוטי – וכמובן לא שוכחת לציין עבור מי היא עושה את זה – כן כן, אותו נרנדרה מודי. עשיו נסו לדמיין את בר רפאלי במחווה דומה עבור בוז’י…



אז מה, יש מה ללמוד מכל מה שראינו כאן? בטח: שאפשר ליצור קמפיינים מצחיקים ומשעשעים ועדיין להעביר את המסר; שלא תמיד התנגחויות ולכלוכים הם המפתח להצלחה; שלפעמים, כדאי לקחת את עצמך בקלות (ע”ע המועמד האינדונזי) כדי להגדיל את הסיכוי לזכות; שהאינטרנט יכול להפוך גם מערכת בחירות מנומנמת לדבר הכי מעניין שיש; שהמרחב הווירטואלי הוא המקום המושלם לאנשים יצירתיים; ושהכי חשוב ללכת להצביע ביום חופש, כי מי שמצביע משפיע. והולך לים!


בחירות חכמות לכולנו!

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out LoudPress Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out LoudPress Enter to Stop Reading Page Content Out LoudScreen Reader Support